הדר נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בתביעה שלפניי מבקש התובע, כי הנתבעים יפצו אותו, לאחר שלטענתו, הגישו נגדו תביעה בלתי מבוססת, שבה נטען, כי הוא פגע ברכב וברח מהמקום. תביעה זו נדחתה על ידי בית המשפט שדן בתיק. התובע מבקש בכתב תביעתו פיצוי בגין ההוצאות שנגרמו לו, עגמת הנפש, הפגיעה בשמו הטוב. בין יתר טענותיו, מעלה התובע טענות נגד הנתבעים 2-3. נגד הנתבע 2 הוא טוען, בין היתר, כי זה מיהר להגיש את התביעה נגדו מבלי שערך עמו קודם לכן בירור לגבי נסיבות התאונה. נגד הנתבע 3, ששימש כחוקר מטעם הנתבעת 1, הוא טוען, כי זה לא מילא את תפקידו והוציא דו"ח מבלי ששמע את גרסתו.

הנתבעים טוענים להגנתם, כי אין מקום לתביעה. לדבריהם, כב' השופט דוד גדול, שדן בתיק, שקל את נזקיו של התובע וביטא זאת בסכום ההוצאות שפסק לטובתו. לדבריהם, בית המשפט מצא לנכון לפסוק לטובת התובע הוצאות משפט מופחתות לאור התנהלותו, שגרמה להתמשכות ההליכים. עוד הם טוענים, כי הנתבע יכול היה להגיש ערעור על פסק דין, אם זה לא היה לשביעות רצונו. התובע לא פעל כך.

בכתב ההגנה נטען, כי הנתבעים 2-3 פעלו עבור הנתבעת 1, ולכן – אין מקום לטענות נגדם. הנתבעת 1 פעלה על סמך חומר הראיות שהיה לפניה, ולכן – אין בהגשת התביעה משום פעולה בלתי תקינה או שימוש לרעה בהליך המשפטי. לאור זאת, טוענים הנתבעים, כי דין התביעה להידחות.

לדיון שהתקיים לפניי הופיעו הצדדים ושמעתי את טענותיהם. בתשובה לשאלת בית המשפט, הבהיר התובע, כי תביעתו מורכבת משני חלקים: החלק האחד הוא ההוצאות שנגרמו לו בעקבות ההליכים, תוך שהוא מפרט הוצאות אלה, והחלק השני הוא ההתרשלות שאירעה לטענתו בחקירת האירוע. טענה אחרונה זו הפנה התובע כלפי הנתבע 3. התובע גם טען, כי בעקבות התביעה שלו הוא סבור, כי בעתיד יערכו הנתבעים בדיקה יותר מעמיקה בטרם יגישו תביעה כנגד תובעים כדוגמתו.

הנתבעים כולם ביקשו לדחות את התביעה על הסף. הטענה המרכזית שנטענה לצורך כך הייתה שבית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסק דין של בית משפט השלום, וכי במחלוקת ניתן פסק דין, המהווה מעשה בי-דין.

הנתבעים אף טענו במהלך הדיון, כי בפסק הדין שניתן לא נפסק שהתובע לא היה מעורב בתאונה אלא שהנתבעת 1 לא עמדה בנטל להוכיח את התביעה שלה שם. בנוסף, הוצגו בפני בית המשפט תוצאות בדיקת הפוליגרף שבוצעה לתובע. לטענת הנתבעים, אלה הראו שלא לגבי כל השאלות נקבע באופן חד משמעי, כי התובע אמר אמת. בחלק מן התשובות נקבע, כי לא נתקבלו ממצאים עקביים וחזקים דיים על מנת להגיע למסקנה חד משמעית.

הנתבע 3 טען, כי ביצע את עבודתו נאמנה וכי הוא ביסס את דו"ח החוקר על עדות ניטראלית, שלא הייתה לו כל סיבה לחשוד שאין היא נכונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים החלטתי לדחות את התביעה.

אין בידי לקבל את טענות התובע. גם אם חומר הראיות אשר היה בידי הנתבעת 1, כטענת התובע - לא היה בו די, אין בכך כדי לקבוע, כי לא היה מקום להגשתו. המקום לבירור העניין הוא בית המשפט, אשר נתן את פסק הדין.

כב' השופט גדול, שדן בתיק, התייחס בפסק הדין במפורש לטענותיו של התובע לעניין ההוצאות שנגרמו לו. בסעיף 15 לפסק הדין קבע כב' השופט גדול כדלקמן:

"הנתבע אכן התנהל באופן מוזר בתביעה זו, באופן שגרם להתארכותה ולהכברת הוצאות של התובעת, ולפיכך, חרף התוצאה אליה הגעתי, הוא יזכה בסכום הוצאות מופחת בסך של 1,800 ש"ח בלוויית מע"מ בלבד".

בנוסף, יש לציין, כי כב' השופט גדול קבע בפסק הדין, כי הנתבעת 1, היא התובעת שם, לא הוכיחה את תביעתה, ולכן – התביעה נדחית. להלן בלשונו: "הנתבע (התובע כאן – הערת הח"מ) הצליח להטיל ספק העולה כדי 50% בנכונות הגרסה שמסר העד דאי, ומכאן שדין התביעה להידחות, וכך אני מורה".

לאור האמור, צודקים הנתבעים, כי לא היה מקום להגשת כתב התביעה. התובע לא הגיש ערעור, ולפיכך - פסק הדין שניתן הינו חלוט.

באשר לנתבעים 2-3 - פעולתם של אלה הייתה בשם הנתבעת 1. לא מצאתי, כי יש מקום כדי לקבוע, כי הם היו רשלנים בפעולתם באופן כלשהו כלפי התובע.

סוף דבר, התביעה נדחית.

באשר להוצאות המשפט - התרשמתי, כי לתובע נגרמו סבל רב ועגמת נפש רבה עקב ההליכים המשפטיים שנוהלו נגדו. לאור זאת, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן והודע היום י"ד טבת תש"ע, 31/12/2009 במעמד הנוכחים.

אילן דפדי, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: